↑ חזור ל סקירות מדדים

איך בוחרים מוצר על מדד בחו"ל?

בעולם שבו קיימות עשרות חלופות השקעה לאותו מדד, חשוב להכיר את מאפייני המוצרים השונים – אשר משפיעים על העלות הסופית שנשלם בתמורה לעקיבה אחרי מדד בחו"ל

אמריקאי, בריטי וישראלי רוצים להשקיע במדד דאקס. כל אחד מהם נכנס לחשבון הבנק שלו כדי לרכוש מוצר שעוקב אחרי המדד המוביל בגרמניה. במה ישקיע כל אחד מהם, ומה הסיכוי שכולם יבחרו באותו מוצר?

השאלה למעלה אינה חלק מבדיחה, אלא סוגיה ממשית במציאות הפיננסית שלנו. בעולם שבו יש מגוון רחב של מוצרים על אותו נכס בסיס, כל משקיע נדרש להכריע מהו המוצר המתאים עבורו. ההסתברות שמשקיעים ממדינות שונות (ואפילו מאותה מדינה) ישקיעו באותו מוצר מדד היא נמוכה מאוד, עד אפסית. למה? הנה הסיבות המרכזיות.

1. משנה מקום, משנה מוצר

לעתים קרובות, מקום מושבו של המשקיע משפיע על סוג המוצרים הפיננסיים שאותם ירכוש, ועל מקום המסחר שבו יבחר לבצע את הפעולות. זה מתחיל מהנוחות של שעות המסחר והנגישות לבורסה המקומית, ממשיך באפשרות לקרוא חומרים מקצועיים על מוצר המדד בשפת האם, ומסתיים גם בשיקול של כדאיות כלכלית. הכוונה היא לעמלות המסחר, אשר לרוב זולות יותר בשוק המקומי ביחס להשקעה בשוק זר.

מכאן שלמשקיע ישראלי תהיה נטייה לרכוש בארץ תעודת סל או קרן מחקה על מדד DAX, ולמשקיע אמריקאי יהיה נוח יותר להשקיע בקרן סל (ETF) בארה"ב מאשר בגרמניה.

2. שני צדדים למטבע

סוגיה נוספת שמשפיעה על תהליך ההשקעה במוצר על מדד זר נובעת מעלויות המרת מט"ח. כשמשקיע רוכש מוצר מדד בשוק ה"בית" שלו, הוא נמנע מהצורך להמיר את כספו למטבע של מוצר המדד הזר, פעולה שכרוכה בעלות הנובעת מהפרשי השער, ולעתים מעמלה הנגבית בגין העסקה. מהצד השני של המטבע, צריך לזכור שהשקעה במוצר מקומי על מדד זר מחייבת את מנהל המוצר לבצע את המרת שערי החליפין הנדרשת, והעלויות הכרוכות בכך מגולגלות בסופו של דבר אל המשקיע.

3. דיבידנד? לא, תודה

השקעה בקרנות סל בחו"ל, בעיקר בארה"ב, דומה להשקעה במניות. היא מניבה למשקיע דיבידנד תקופתי, שאותו הוא נדרש להשקיע מחדש באותו מוצר מדד, או בחלופה אחרת. מן הסתם, תקבולי הדיבידנד הללו מייצרים למשקיע עלויות מסחר נוספות, פערי קנייה/מכירה, וכמובן, סכום הכסף המושקע מחדש מופחת בגובה המס ששולם בגין הדיבידנד. צריך לזכור שלרוב גם לא נזכה לקזז את המס ששולם מול השקעה אחרת שנבצע.

על כן, יש מקום להימנע ממוצרי מדד המחויבים בחלוקת דיבידנד תקופתי, ולהעדיף מוצרים צוברים המשקיעים את הדיבידנד נטו בחזרה במוצר המדד. למשל, השקעה בקרן הסל iShares MSCI UK (סימול: EWU) כרוכה בהמרת שקלים לדולרים בחשבון שלנו, ובהמרת דולרים לליש"ט בתוך מוצר המדד.

4. משלמים פחות מס

בהמשך ישיר לסוגיה הקודמת, נקודה שנוגעת (וכואבת) לכל משקיע, היא המיסוי שחל על מוצר המדד שבו הוא מושקע. אם ניקח את הדוגמה הפשוטה ביותר, אז השקעה בתעודת סל על מדד ת"א 100 תחייב את המשקיע הפרטי (מוסדי פטור) בתשלום מס ריאלי בשיעור של 25% על רווחיו במועד המימוש של התעודה.

אבל כשמשקיעים בחו"ל, לדוגמה ב-ETF בארה"ב, אז מעבר למס בשיעור דומה שיטיל עלינו מס הכנסה בישראל – על הרווח הסופי שנפיק מההשקעה – צריך לזכור שבדרך נשלם מס על הדיבידנדים שתחלק קרן הסל. מדובר במס שגובהו תלוי במדינה שבה נסחר מוצר המדד, למשל, 15% באירלנד לעומת עד 40% בארה"ב.

5. כמה עולה בול?

כאמור, כשיוצאים להשקיע מחוץ לגבולות המדינה, אנו חשופים למיסוי על דיבידנדים המתקבלים במוצרי מדד זרים, אבל לא רק. יש מיסים נוספים שעלולים להיות מוטלים על ההשקעה בקרן סל בחו"ל. למשל, מס בולים שנע בין 0.5% ל-1.5% מערך ההשקעה הראשונית החל על משקיעים שרוכשים מניות בבריטניה.

גם אם אנחנו לא משקיעים ישירות בבורסה בלונדון, אלא רוכשים קרן סל על מדד FTSE 100 בארה"ב או באירופה, בהחלט ייתכן שמוצר המדד שבו בחרנו ישלם את המס, וזה יתומחר בתוך העלות הכוללת שנשלם במוצר.

לכן, אם בכוונתנו להשקיע במוצרי המדד על מדינות שבהן קיים מס בולים – כמו איטליה, בריטניה או שוויץ – רצוי לחפש מוצר מדד שאינו משקיע ישירות במניות במדינות אלו, אלא משתמש בנגזרים ובחוזי החלף (SWAP).

6. אותו מדד, ביצועים שונים

עוד סוגיה שמבדלת בין מוצרים על אותו מדד קשורה לאופן העקיבה של מנהל המוצר אחר המדד. ראשית, קיימים הבדלים שנובעים מסוג המכשיר: תעודת סל מחויבת להשיג את ביצועי המדד אחריו היא עוקבת לעומת קרן סל או קרן מחקה, שמנהליהן מתחייבים ל-Best Effort. כלומר, לעשות את הפעולות הנדרשות כדי להתחקות אחרי המדד הנעקב. מכאן שייתכנו טעויות עקיבה ביחס למדד.

שנית, חלק ממנהלי המוצרים בוחרים לפעול בנגזרים ובחוזי החלף על חשבון השקעה ישירה בנכסי המדד כדי להקטין את טעות העקיבה.

סיבה נוספת שקשורה לביצועים שונים של מוצרים על אותו מדד קשורה למטבע המוצר או לחשיפה המטבעית שלו. למשל, משקיע שרוכש קרן סל על ה-DAX בארה"ב מושפע מהשינויים בדולר/אירו בניגוד למשקיע שרוכש מוצר נקוב אירו על ה-DAX.

7. נזילות/סחירות/פערי קנייה/מכירה

מוצרי המדד בעולם מתחלקים לשני סוגים: מוצרים בעלי סחירות תוך-יומית ומוצרים עם סחירות יומית בלבד. בסוג השני, שבו נכללות הקרנות המחקות בארץ ובעולם, כל פעילויות הרכישה והמימוש של המוצר מתבצעות אחת ליום לפי השווי הנקי של נכסי הקרן (NAV). כלומר, כל המשקיעים שיממשו את המוצר ביום מסוים יקבלו את אותו שער.

לעומת זאת, במוצרים בעלי סחירות תוך-יומית, דוגמת תעודות וקרנות סל, יש חשיבות לשני פרמטרים הקיימים במוצר: הראשון והחשוב יותר, מהו המרווח הממוצע בין שערי הקנייה והמכירה של המוצר. כמו ברכישת דולרים, ככל שהמרווח קטן יותר, כך נקבל מחיר שמייצג טוב יותר את השער ה"אמיתי" של המדד. פרמטר נוסף ששווה לבדוק הוא מחזור המסחר הממוצע של המוצר; מחזור גבוה יותר נותן אינדיקציה שיהיה לנו "קל" יותר למכור את המוצר בעתיד במחיר שישקף טוב יותר את ערך המדד.

8. שאלה של מחיר

הסוגיה האחרונה, ויש שיאמרו החשובה ביותר בנוגע לבחירת מוצר המדד המועדף, היא מחירו. כאן חשוב לשים לב לשני נתונים: ראשון, דמי הניהול הנקובים במוצר, ושני, עלויות נוספות הנגבות בתוכו. למשל, בתעודות הסל המקומיות על מדדים בחו"ל קיים מנגנון של השקעה מחדש של דיבידנדים המתקבלים ממניות הנכללות במדד.

בחלק מהמוצרים לא כל התקבולים נטו (אחרי ניכוי מס על הדיבידנד בחו"ל) מושקעים בחזרה במוצר. לכן, מדובר בעלות שיש להוסיפה לדמי הניהול המוצהרים של התעודה.

עלות נוספת שעשויה להיגבות בתוך מוצר מדד נובעת מפעולות המסחר המבוצעות בתוך המוצר. מסיבה זו, מומלץ לשים לב לעלות ההשקעה הכוללת, המכונה בקרנות סל "Expense Ratio", ולא רק לדמי הניהול הרגילים.

בשורה התחתונה, מי מכם שרוצה להשוות בין חלופות ההשקעה השונות על מדד מסוים, שמוצעות הן במוצרי מדד מקומיים והן במוצרים בחו"ל, נדרש לשקלל את העלות השנתית הנגזרת מכל הפרמטרים שצוינו: עמלות המסחר, עלויות המרת מט"ח, מרווחי קנייה/מכירה, שיעור המס על דיבידנד/ריבית, טעויות עקיבה ודמי הניהול הנגבים במוצר כולל עלויות "סמויות", כדוגמת אי-החזרת כל התקבולים נטו, המתקבלים מניירות הערך הנכללים במדד.

הפרסום נכון לתאריך 10/07/2016. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע