↑ חזור ל סקירות מדדים

המדדים שהמוסדיים אוהבים

אילו מדדים עומדים בראש סדר העדיפויות באפיקי ההשקעה השונים בחו"ל, ומהי החשיפה המטבעית של הכסף שלנו במוצרי מדד?

552 – זה מספר המדדים שאחריהם עוקבים הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות בישראל במסגרת השקעותיהם בתעודות סל, קרנות מחקות וקרנות סל (ETF). מאחורי כל מדד מסתתרים בין עשרות בודדות של ניירות ערך ועד לאלפים רבים, כך שלמעשה המספר הזה מייצג לפחות מאות אלפי נכסים בארץ ובעולם שבהם מושקע הכסף שלנו: מאגרות חוב ומניות בכל רחבי תבל ועד לסחורות ושערי חליפין אקזוטיים.

כשבוחנים את ההחזקות של המוסדיים בישראל במוצרי המדד השונים, מעניין לראות אילו מדדים נכללים במרבית תיקי ההשקעות. כלומר, מהווים עוגן בתיק הנכסים של הציבור. לא פחות מכך, שווה לבחון את המדדים העומדים בראש סדר העדיפות באפיקי ההשקעה השונים וגם אלו שאליהם נכנסים סכומי כסף משמעותיים בתקופה האחרונה.

לצורך כך, איחדנו את נתוני ההחזקות של כל המוסדיים (קרנות פנסיה, קופות גמל ופוליסות ביטוחי חיים) בישראל יחד עם קרנות הנאמנות המקומיות לסוף הרבעון השני ומצאנו 10 תובנות על דפוסי הפעילות של המוסדיים במוצרי מדד.

מתמקדים בסקטורים

1. אחת המגמות הבולטות היא מעבר ממדדים גיאוגרפיים למדדים המבוססים על ענף הפעילות של החברות הכלולות בהם. נכון לסוף יוני, למעלה מ-28 מיליארד שקל, כרבע מסך ההשקעה של המוסדיים במוצרי מדד, הושקעו במדדי מניות סקטוריאליים בארץ ובחו"ל.

במסגרת זו, מדדי הסקטורים ותתי הסקטורים של S&P 500 תופסים נתח נכבד בתיקי המוסדיים בישראל – 15.1 מיליארד ש"ח. הבולטים שבהם הם מדדי הצריכה הבסיסית, האנרגיה והטכנולוגיה, שתעודות הסל וה-ETF על כל אחד מהם זוכה ליותר מ-2 מיליארד שקל נכסים.

כאן המקום לציין שמתחילת השנה הגדילו המוסדיים את חשיפתם לענפי הצריכה האמריקאים בכחצי מיליארד שקל ובמקביל הקטינו בסכום דומה חשיפה לסקטור הפיננסים ולענף הבניה בארה"ב.

2. הגישה הסקטוריאלית של המשקיעים בארץ מיושמת לאחרונה גם בשוקי המניות באירופה, בהם חברת STOXX מציעה מגוון מדדים על בסיס שיטת ה-ICB (בניגוד לשיטה הנפוצה יותר של חלוקת השוק ל-11 סקטורים, המכונה GICS). כיום המוסדיים מתמקדים באירופה בענפים שונים מאלו שבארה"ב: תקשורת, בריאות ובנקים.

יוצאים מחוץ לארה"ב

3. שוק המניות האמריקאי הוא ללא ספק יעד ההשקעה המרכזי של גופים ישראליים. לא פחות מ-44 מיליארד שקל הושקעו במדדי מניות על שוק זה באמצע השנה הנוכחית. לעומת זאת, כל שוקי המניות באירופה יחד זכו להשקעה מצרפית של 14.5 מיליארד שקל בלבד, כשגרמניה ובריטניה הן היעד העיקרי. בהקשר של השוק הבריטי נציין שברבעון הקודם חל שינוי מהותי בהקצאה למדד המרכזי במדינה (FTSE 100), שאיבד כמיליארד שקל כשמחצית מסכום זה עבר למדד המשני (FTSE Mid 250).

4. עוד נתון מעניין הוא סך השקעות המוסדיים במוצרי מדד על השוק היפני, למעלה מ-4 מיליארד שקל, שמעמידים שוק זה כשוק המניות הזר השני בגודלו בעבור משקיעים ישראליים. עוד הפתעה בגזרה זו היא המדדים באמצעותם נעשית ההקצאה לשוק זה.

ניקיי 225, הנחשב למדד הדגל של השוק היפני, נמצא במקום הרביעי בלבד בקרב המוסדיים בישראל, שמעדיפים להשקיע בארץ השמש העולה דרך מדד יפן של MSCI ו-WisdomTree Japan Hedged Equity ואפילו JPX-NIKKEI 400 החדש יחסית מקדים את הניקיי המקורי.

5. לא רק שוקי מניות מרכזיים זוכים לאמון המוסדיים הישראלים. גם מוצרי מדד על שווקים נוספים, כולל אלו שאפילו אינם נמנים על השווקים המתעוררים, כמו וייטנאם וארגנטינה, מוחזקים בידי הגופים המקומיים. בסך הכל, 37 מדינות בעולם מקבלות השקעה ישירה בדמות חשיפה למדד המניות המקומי שלהם (לא כולל כמובן חשיפה עקיפה דרך המדדים האזוריים של MSCI ו-FTSE).

לא רק מדדי מניות

6. לרוב, כשאומרים מדדים, מתכוונים למדדי מניות, שהרי מהם החלה מהפכת המדדים בעולם. ואכן, מדדי המניות מרכזים את עיקר הכספים המושקעים בידי המוסדיים בישראל – 97.5 מיליארד שקל. אולם, גם בהיבט זה, מתקיימת לאחרונה תמורה מהותית בדמות השקעה הולכת וגוברת במדדי אג"ח בחו"ל. נכון להיום, מדובר בסכום צנוע יחסית של 3 מיליארד שקל במוצרי מדד על אג"ח מסוג זה, אבל ככל שחולף הזמן סך ההחזקות באפיק עולה.

7. חברת המדדים Markit שולטת ביד רמה בתחום זה בקרב המוסדיים הישראליים, עם שני מדדים: iBoxx USD Liquid Investment Grade (אג"ח קונצרני מדורג) ו-iBoxx USD Liquid High Yield Capped (אג"ח קונצרני לא מדורג). ההשקעות במדדים אלה מהוות מחצית מסך ההקצאה הכללית למדדי אג"ח חו"ל.

אוהבים דולרים, אבל לא רק

8. מאז ומעולם הייתה למוסדיים בארץ נטייה לבצע שימוש בדולר אמריקאי כמטבע הבסיס בהשקעות מחוץ לישראל. גם בעולם מוצרי המדד הרגל זו נשמר, כשעיקר החשיפה למוצרים אלה נעשית בדולר. אולם, הבחינה המעניינת יותר היא החשיפה המטבעית שנוצרת בתיקי ההשקעות המקומיים כתוצאה מהשקעה במוצרי מדד בחו"ל. החשיבות לכך נובעת מהעובדה שמוצר מדד שנקוב בדולר, אין הכרח שגם החשיפה שנוצרת למשקיע היא לדולר. למשל, קרן סל שנרכשת בארה"ב על מדד Nifty 50 ההודי, מייצרת חשיפה לרופי ולא לדולר.

9. הדיווחים של המוסדיים בנוגע להחזקותיהם במוצרי מדד, מלמדים שאכן החשיפה המטבעית העיקרית שלהם היא לדולר (52.4 מיליארד) ולאחר מכן לשקל, כתוצאה ממשקל גבוה של מדדי אג"ח ומניות מקומיים, אולם גם מאחר שחלק מתעודות הסל המקומיות על מדדים בחו"ל, הן מנוטרלות מטבע. מטבעות נוספים שמקבלים ביטוי משמעותי בתיקים המוסדיים, הם האירו (חשיפה של 8.9 מיליארד), הין היפני והליש"ט.

10. אבל, עם כל הכבוד לחשיפה הטבעית לארבעת המטבעות הנפוצים בעולם, כדאי להכיר כי גם מטבעות פחות בולטים זוכים לחשיפה מכובדת בתיקי ההשקעות הישראליים. למשל, החשיפה ליואן סיני במוצרי מדד עמדה על 900 מיליוני שקל בסוף הרבעון השני, לרופי על 743 מיליון שקל ולוון הקוריאני על 637 מיליון שקל. אין ספק שמגמה זו, של הרחבת החשיפה המטבעית בתיקים, היא מבורכת וצפויה למתן את ההשלכות של תנודות חריגות בשוק המט"ח על הכסף שלנו.

הפרסום נכון לתאריך 05/10/2016. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע