↑ חזור ל סקירות מדדים

התעשייה שמושקעים בה 130 מיליארד שקל

התפתחות עולם המדדים הביאה שפע של פתרונות השקעה, וגופים מוסדיים בוחרים לגוון את ההשקעה באמצעותם. אלה 7 מכשירי השקעה שיתנו לכם חשיפה למדדים

יותר מ-130 מיליארד שקל מושקעים באופן ישיר על-ידי משקיעים מוסדיים מקומיים במוצרי מדד, דוגמת תעודות סל וקרנות סל (ETF). נוסף על כך, לגופים המוסדיים בישראל יש חשיפה של עוד כמה עשרות מיליארדי שקלים למדדים בארץ ובעולם, באמצעות נגזרים – למשל, חוזים על מדדים או אופציות שמקנות זכות ליהנות משינוי חיובי במדדים.

למעשה, המוסדיים המקומיים חשופים לביצועי מדדים במגוון רחב של פתרונות השקעה. קבלו את 7 החלופות המועדפות עליהם לצורך השקעה במדדים.

1. תעודות סל – נכון לסוף רבעון 1 השנה, כ-44 מיליארד שקל – קרוב למחצית מהכספים המנוהלים כיום בתעשיית תעודות הסל בישראל – מקורם בהשקעות שביצעו מנהלי קרנות פנסיה, קופות גמל, פוליסות ביטוחי חיים וקרנות נאמנות.

ארבעת מנהלי תעודות הסל (הראל, פסגות, קסם ותכלית) מציעים מגוון רחב של מדדים על איגרות חוב, מניות וסחורות, על השוק המקומי ועל שווקים זרים. מתוכם, המוסדיים עושים שימוש בלא פחות מ-473 תעודות סל שונות.

התעודות הפופולריות ביותר הן על מדדי מניות בארץ: ת"א 35 ות"א 125 בראש, עם סך השקעות מצטבר של 9 מיליארד שקל בקרב המוסדיים. בתחום האג"ח, מדדי תל-בונד 20, 60 ושקלי זוכים כל אחד להחזקה של מעל מיליארד שקל.

כשבוחנים את ההחזקות בתעודות סל ישראליות בחו"ל, מגלים שרוב הכסף מופנה למדדים בארה"ב: 12.5 מיליארד שקל מתוך סך של 19 מיליארד שקל מושקעים בתעודות על מדדים זרים – ומדובר בנתח עצום של שני שלישים.

מחוץ לשוק האמריקאי, השווקים באירופה זוכים להחזקות בולטות בקרב המוסדיים – 3.7 מיליארד שקל, חלק משמעותי מסך זה מושקע בדאקס הגרמני ובמדד הפאן-אירופי STOXX 600. לעומת זאת, השווקים המתעוררים זוכים לנתח זעום יחסית מתוך ההחזקות בתעודות הסל, עם פחות ממיליארד שקל.

2. קרנות סל (ETF) – מוצר המדד המוביל בעולם זוכה באופן טבעי להשקעות רבות בקרב המשקיעים מישראל. אם בוחנים את היקף השקעותיהם של המוסדיים המקומיים במוצר זה מגלים שלא פחות מ-82 מיליארד שקל הושקעו בקרנות סל בחו"ל בסוף מארס 2017. מדובר בגידול של יותר מ-16 מיליארד שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

גם במוצר זה עיקר ההשקעות מתמקדות בשוק האמריקאי, שזוכה להחזקות בסך 37.5 מיליארד שקל. חלק משמעותי מסכום זה מושקע בקרנות סל על מדד S&P 500 ועל המדדים הענפיים הנגזרים ממדד זה. למשל, סקטור הפיננסים בארה"ב זוכה להשקעות של קרוב ל-3 מיליארד שקל.

מעבר לארה"ב, המוסדיים משקיעים סכומים מהותיים גם ב-ETF על שווקים מתעוררים (14.1 מיליארד שקל). רוסיה, סין והודו נהנות כל אחת מהחזקות מצטברות של יותר ממיליארד שקל בקרנות סל שעוקבות אחרי שוקי המניות שלהן.

פרט למדדי מניות, גם קרנות סל על מדדי אג"ח בחו"ל זוכות לביקוש משמעותי בקרב המוסדיים הישראליים. למעלה מ-4 מיליארד שקל מושקעים במדדי אג"ח גלובליים, בעיקר כאלה הנקובים או חשופים לדולר אמריקאי. חשוב לציין שעיקר ההעדפה בסיגמנט זה היא לאג"ח קונצרני, כולל לאג"ח High-Yield.

3. קרנות מחקות – בשנים האחרונות פרח בישראל מוצר זה, לאור ההצלחה הגדולה של תעודות הסל המקומיות, והחל לתפוס מקום של קבע בתיקי השקעות מקומיים.

יחד עם זאת, בשל היותו מוצר שאינו נסחר במהלך יום המסחר בבורסה, הרוב המוחלט של הכספים המושקעים בקרנות מחקות הם של לקוחות פרטיים. ההחזקה במוצר זה בקרב משקיעים מוסדיים מסתכמת כיום בסכום נמוך של רבע מיליארד שקל בלבד – פחות מ-1% ביחס לסך הנכסים המושקעים כיום בקרנות מחקות.

באופן דומה לתעודות הסל, גם כאן חלק גדול מההחזקה מופנית למדדים מקומיים, בעיקר מדדי אג"ח, שמהווים את עיקר ההשקעה של המוסדיים בקרנות המחקות בארץ. מנגד, ההשקעה בקרנות מחקות על מדדים בחו"ל מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים בלבד.

4. קרנות אינדקס זרות – למרות שזה נשמע קצת לא הגיוני, דווקא מכשיר זה מרכז את סך ההשקעות הגבוה ביותר בעולם מבין מוצרי המדד. הסיבה המרכזית לכך היא היותו הוותיק מכולם: יותר מ-40 שנה שקיימות בעולם קרנות נאמנות עוקבות מדדים.

למרות זאת, מסיבות הקשורות לסחירות המוצר, וגם לסוגיות מיסוי (בעיקר בארה"ב), שכיחות ההחזקה במכשיר זה בקרב מוסדיים בארץ נמוכה יחסית. בהתאם לכך, ההשקעות במוצרים אלו הסתכמו בסוף רבעון 1 השנה ב-3.2 מיליארד שקל בלבד, כולם בקרנות אינדקס אשר רשומות באירלנד או בלוקסמבורג, ונחשבות אטרקטיביות למשקיעים גלובליים מבחינת מיסוי ועלויות.

כשפורטים את ההשקעות למדדים, מגלים שמדד השווקים המתעוררים של MSCI זוכה להחזקה מצטברת של 1.3 מיליארד שקל, ואחריו מדדים נוספים של MSCI, על שווקים מפותחים, יפן ואסיה ללא יפן.

5. חוזים עתידיים (Futures) – מעבר למוצרי מדד "קלאסיים", דוגמת אלו שפורטו עד כה, עולם ההשקעות מציע חשיפה למדדים גם דרך נגזרים, וכאן הדרך המקובלת ביותר היא באמצעות השקעה בחוזה עתידי (Future). מדובר במכשיר סחיר שמאפשר למוסדיים להשיג חשיפה למדד מסוים מבלי להשקיע בו פיזית, קרי, "להוציא" כסף בהתאם לגובה ההשקעה.

במכשיר זה מגוון המדדים מצומצם מאוד ביחס לתעודות הסל ולקרנות הסל, אולם הוא נחשב נוח מאוד עבור משקיע מוסדי שמעוניין בהשקעה משמעותית ומיידית במדד מסוים. מן הסתם, המדדים הבולטים בעולם זוכים כאן לביקוש הגבוה ביותר: FTSE 100, דאקס, S&P 500, נאסד"ק 100 ו-TOPIX מככבים ברשימת ההחזקות הבולטות של מוסדיים ישראלים בחוזים עתידיים.

6. חוזי החלף (SWAPs) – אחד התוצרים של החוזה העתידי הסחיר הוא חוזה החלף (SWAP). מדובר במכשיר עם מנגנון דומה לחוזה עתידי, פרט לשני הבדלים מהותיים.

הראשון, היותו של ה-SWAP לא סחיר, כלומר, לא ניתן לקנות ולמכור אותו בבורסה, אלא רק מעבר לדלפק (OTC).

הבדל שני ומשמעותי יותר – היותו בעל סיכון מנפיק. כלומר, הגוף המשקיע ב-SWAP עלול להיפגע במקרה שהגוף המוכר את החוזה אינו מסוגל לעמוד בהתחייבות כלפיו.

מנגד, היתרון הגדול של חוזי החלף הוא שניתן להשקיע באמצעותם כמעט בכל מדד, כולל במדדים שאין עליהם מכשיר סחיר כמו תעודת סל או ETF. בקרב המוסדיים הישראלים אפשר למצוא ברשימת המדדים המוחזקים דרך SWAP בעיקר מדדי מניות סקטוריאליים ומדדי אג"ח פופולריים של iBoxx, ואת מדד השווקים המתעוררים של ג'יי. פי. מורגן.

7. אופציות – עוד נגזר שמאפשר לקבל חשיפה למדד ללא "הוצאת" כספים כנגדו הוא השקעה באופציות על מדדים. בדומה לחוזה עתידי, גם כאן מדובר במכשיר השקעה סחיר, שניתן להשקיע בו ישירות בבורסה בתל-אביב או בבורסות ייעודיות בחו"ל, וגם מכשיר זה סובל ממגוון מצומצם של מדדים שמוצע באמצעותו.

לאור זאת, לא מפתיע שמנהלי ההשקעות הישראליים משתמשים במוצר זה בעיקר לצורך השגת חשיפה למדדי מניות מרכזיים בתיקים שלהם: בישראל לת"א 35 ובחו"ל ל-S&P 500.

הפרסום נכון לתאריך 29/06/2017. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע. יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על-ידי לקוחות החברה