↑ חזור ל סקירות מדדים

למה להתפשר על סחורה פגומה במדד שלנו

התפתחות תחום מוצרי המדד מאפשרת לנו כיום להשיג חשיפה לאלפי ניירות ערך ברחבי העולם בלחיצת כפתור

שם המשחק בתחום ההשקעות זה פיזור, פיזור ופיזור. המטרה היא להימנע ממצב של חשיפת יתר לנייר ערך בודד, לאפיק השקעה ספציפי או לשוק מסוים (לרוב, בשל Home Bias לשוק המקומי). אחת הדרכים המרכזיות להגדלת פיזור הסיכון בתיק, היא כמובן באמצעות השקעה במוצרי מדד, כשכל אחד מהם חשוף לביצועים של עשרות ומאות ניירות ערך שונים.

כאן עולה השאלה לאיזה מדדים כדאי לנו להיחשף על מנת להגיע מצד אחד לפיזור מקסימלי ומנגד להשיג את התשואה הטובה ביותר שנוכל. האם להתמקד בשוק האמריקאי או אולי בשווקים מתעוררים? האם לשלב חשיפה למדדים סקטוריאליים, או לעשות שימוש באסטרטגיות שונות על מנת "להכות" את השוק?

חייבים להודות שהשקעות זה רחוק ממדע מדויק ושאף פעם אין תשובה אחת נכונה, כך שמבנה של חמישה תיקי השקעות שונים לחלוטין עשוי להיות יעיל באותה מידה.

אז אם אתם במצב שבו אין לכם העדפה למדדים המייצגים שווקים או אפיקים מסוימים, יש לכם אפשרות לעשות לעצמם "חיים קלים" ופשוט לבחור במדד שיש בו הכול.

כל המניות במוצר אחד

למשל, מדדי FTSE ו-MSCI העוקבים אחרי הרוב המוחלט של המניות הסחירות בעולם. המוכר שבהם הוא MSCI ACWI Frontier Markets Investable Market, מדד שונה ממדד MSCI כל המדינות, שנחשב למדד היחס הפופולרי ביותר לבחינת ביצועי שוק המניות בעולם.

ההבדל בין שניהם הוא שהמדד הראשון כולל בתוכו גם מניות של שוקי ספר (Frontier Markets), כלומר, שוקי המניות שאפילו לא עומדים בקריטריונים של שוק מתעורר. למשל, מדינות כמו ארגנטינה, וייטנאם ופקיסטן.

מדד זה מכיל 8,932 מניות מ-76 מדינות שונות, אשר ביחד מייצגות שווי שוק מפלצתי של 46 טריליון דולר. השוק האמריקאי מקבל באופן טבעי את המשקל הגבוה ביותר – 53.5% ולאחריו, שווקים בולטים אחרים הינם יפן, בריטניה, קנדה וצרפת.

לפי ההערכות, המדד מכסה כ-99% מסך שוק המניות הגלובלי. יחד עם זאת, נכון להיום אין עדיין אף מוצר סחיר שעוקב אחר מדד זה. לכן, מי שמוכן להסתפק בחשיפה ל-98% מהמניות הנסחרות ברחבי העולם, הפתרון הינו מדד FTSE Global All Cap, אשר אחריו עוקבת קרן הסלVanguard Total World Stock (סימול: VT).

מוצר זה מחזיק בכמות מדהימה של 7,651 מניות מסביב לגלובוס, כאשר גם פה השוק בארה"ב זוכה לחשיפה הנרחבת ביותר (54%). מבחינת ענפי פעילות, סקטור הפיננסים מקבל את המשקל הגבוה ביותר עם 22%, כאשר מניות טכנולוגיה באות אחריו. נקודה מעניינת במוצר זה ששלוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אפל, גוגל ומיקרוסופט, זוכות כל אחת למשקל של יותר מ-1% במדד המניות הסחיר הרחב ביותר בעולם.

דמי הניהול של ה-VT עומדים על 0.11% בלבד, כאשר בקרנות הסל שנחשבות למתחרות שלו: iShares MSCI ACWI (סימול: ACWI) ו-SPDR MSCI ACWI IMI (סימול: ACIM) אלו מתומחרים ב-0.33% ו-0.25% בהתאמה.

האפשרות להיחשף למגוון עצום של ניירות ערך, היא כבר מזמן לא רק נחלת האפיק המנייתי. גם בתחום האג"ח יש כיום פתרונות השקעה רבים בעולם המדדים, שמאפשרים לנו להשקיע באלפי איגרות חוב בלחיצת כפתור אחת. בהקשר זה, מדד האג"ח המוכר וככל הנראה הוותיק בעולם הינו Bloomberg Barclays U.S. Aggregate Bond, אשר עבר במרוצת השנים לא פחות מארבעה עורכי מדד שניהלו אותו. על מדד זה הוקמה הקרן המחקה הראשונה בעולם בתחום האג"ח – Vanguard Total Bond Market Index Fund.

ארבע קרנות סל אמריקאיות שסימוליהן (AGG BND, BNDS ו-SCHZ), עוקבות כיום אחר מדד האג"ח הכללי של ארה"ב ומציעות חשיפה לאלפי סדרות אג"ח נקובות דולר בעלות דירוג השקעה של BBB- ומעלה. מדד זה מורכב בחלקו מאג"ח ממשלת ארה"ב ורשויות מקומיות לצד אגרות חוב קונצרניות, ממשלות זרות ואג"ח מגובות נכסים.

מי שמעוניין לגוון את תיק האג"ח שלו בחו"ל עם איגרות חוב שנקובות בשערי חליפין נוספים פרט לדולר ארה"ב, יכול למצוא פתרון ב-Vanguard Total International Bond (סימול: BNDX). קרן סל זו עוקבת אחר מדד אקס דולר אמריקאי של בלומברג-ברקליס, אשר מורכב מאיגרות חוב בעלות דירוג השקעה שהונפקו ברחבי העולם.

4,238 סדרות אג"ח נכללות בקרן כאשר אג"ח יפניות, צרפתיות וגרמניות זוכות לשיעור הגבוה ביותר. במדד זה יש לאג"ח ישראליות ייצוג זעיר של פחות מחצי אחוז.

שילוב של מוצר על מדד זה, יחד עם קרן על מדד האג"ח הכללי של ארה"ב, יאפשר לנו להוסיף לתיק האג"ח הנוכחי שלנו יותר מ-10,000 סדרות אג"ח שונות באמצעות שני מוצרי מדד בלבד.

לא הכול ורוד

חשוב להדגיש כי יש מחיר לבחירה במדדים שעוקבים אחרי כל השוק, כפי שתוארו למעלה. אמנם ראינו כי דמי הניהול הרשמיים של קרנות הסל הללו הינם נמוכים בכל קנה מידה, אך אילו אינם מגלמים בתוכם עלויות מסחר שונות, כדוגמת עמלות קנייה ומכירה של ניירות הערך הנכללים במדד, פערים בין שערי הקנייה והמכירה של אותם ניירות וגם אינם מביאים בחשבון מסים שמשולמים בדרך.

עלות נוספת בתוך מוצרים אלו נובעת מהצורך התמידי להמיר שערי חליפין על מנת לקנות את הנכסים בעשרות השווקים השונים.

מעבר לעלויות הנלוות להשקעה מסוג זה, משקיעים גם צריכים להיות ערים לעובדה כי במוצרים על מדדים גלובליים, כמעט אף פעם אין שער שמייצג מהימנה את הנכס המושקע. הרי, בזמן שהמסחר בארה"ב מסתיים, הוא נמשך באסיה ואחר כך באירופה וכן הלאה, ולמעשה רק בסוף השבוע לא מתקיים מסחר בנכסי המדד, כך שאפשר לשערך את השווי הנקי של המוצר העוקב באופן שמשקף את מחירי ניירות הערך ושערי החליפין הרלוונטיים.

מכאן, שבניגוד להשקעה במדד שמייצג שוק אחד כדוגמת דקס בגרמניה, שבו אפשר לדעת כמעט כל רגע את ה"שווי ההוגן" של המדד וכך אפשר להעריך האם המוצר המחקה אותו אכן משקף כראוי את מחירו – במדד שיש בו הכול, המשקיע נאלץ לקחת את מחיר המוצר כפי שהוא ויכולת הבחינה שלו מול השווי הכלכלי "האמיתי" מוגבלת.

הפרסום נכון לתאריך 18/10/2017. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.