↑ חזור ל סקירות מדדים

הגיע הזמן לשינוי סקטוריאלי במדדי הבורסה

בזמן שבעולם הסיווג הסקטוריאלי של חברות מבוצע באחת מבין שתי שיטות נפוצות: GICS או ICB, בישראל הבורסה ממשיכה לדבוק בשיטת סיווג ענפי שעושה עוול לחברות ולמשקיעים

אין ספק שישראל היא מדינה מתקדמת יחסית בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות וגישות מערביות שונות. גם התעשייה הפיננסית בארץ נוהגת בדפוס זה: חלק ניכר מהפעילות הבנקאית שלנו היא דיגיטלית, רובנו רוכשים ביטוחים בלחיצת כפתור והמסחר בבורסה בתל-אביב הוא ממוחשב ואוטומטי מזה כשני עשורים.

אבל, יש עדיין כמה דברים שבהם שוק ההון שלנו דורך במקום מזה זמן רב. אחד מהם הינו האופן שבו אנו מסווגים את תחום הפעילות המרכזית של החברות הציבוריות. טבע וכיל, האחת מעצמת פארמה גלובלית והשניה ענקית בעולם הכימיקלים והדשנים, מסווגות שתיהן על-ידי הבורסה באותו תחום פעילות: כימיה, גומי ופלסטיק.

ולאיזה ענף שייכות שתי ספינות הדגל של שוק ההון הישראלי? תעשייה (במקום בריאות לטבע וחומרי גלם לכיל, כפי שאציג בהמשך). מכאן ברור שסיווג זה עושה עוול הן לחברות והן למשקיעים, מאחר שהוא עלול להטעות אותנו בבואנו להשוות תוצאות וביצועים עסקיים ופיננסיים בין חברות מתחומי פעילות דומים.

מצעד העיוותים

לא חסרות דוגמאות נוספות לסיווג שאינו הולם את פעילות החברות, שנעשה בדרך קבע לחלק מהחברות הבולטות בבורסה.

למשל, פמס מסווגת בתת-ענף "אופנה והלבשה" לצד פוקס וקסטרו וזאת על אף שה"ביגוד" שלה אינו מיועד לצרכנים כמונו, אלא לצרכים ביטחוניים בלבד. קבוצת אשטרום מסווגת כחברת נדל"ן, למרות שמדובר בכלל בחברת תשתיות. גם סנו רשומה כחברת תעשייה בתת-ענף "כימיה, גומי ופלסטיק", למרות שעיקר תוצריה נמכרים לצריכה פרטית.

אפשר להמשיך את מצעד העוולות הזה, אבל בחרתי לעצור כאן ולנצל את הבמה על מנת להציע פתרון מעשי לתיקון הבעיה. לאור העובדה שבעולם הפיננסי בחו"ל נקבעו מזמן הסטנדרטים לסיווג סקטוריאלי של חברות, אציג בפניכם את הסיווג המתאים יותר לחברות בבורסה שלנו, סיווג ענפי שמבוסס על שיטת ה-GICS.

מדובר באחת משתי השיטות הנפוצות בעולם (השנייה היא ICB), במסגרתה מחלקים את פעילות החברות הציבוריות ל-11 ענפי-על (סקטורים), המתבססים על 24 ענפי פעילות עיקריים, שהם בעצמם תוצר של 68 תתי ענפים שונים (וגם להם 157 סיווגים משניים משלהם).

שיטה זו, שמגדירה את הסיווג הסקטוריאלי של כל חברה על בסיס שימוש בארבעה רבדים שונים, מאפשרת להגיע לתוצאה יעילה יותר מאשר אצלנו באשר לענף הפעילות "הנכון" של כל חברה שנסחרת בבורסה.

בשלב זה חשוב לציין שממש לאחרונה, נוסף ענף העל ה-11 במספרו – סקטור הנדל"ן, אשר רלוונטי מאוד לחברות הישראליות הרבות שמתמחות בפעילות זו. טרם שינוי זה, סיווג סקטוריאלי של החברות בישראל לפי שיטת ה-GICS, היה מייצר הטיה משמעותית של השוק המקומי לענף הפיננסים, זאת לאור הצורך לשייך את החברות שעיקר פעילותן החזקה של נדל"ן מניב, כפעילות פיננסית.

כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, יישום שיטת ה-GICS על החברות בבורסה, מתקן את העיוותים הקיימים: טבע, פריגו ומיילן, שמהוות יחד קרוב לרבע ממשקל מדדי ת"א 100 ו-25, מסווגות בסקטור הבריאות, כיל בסקטור חומרי הגלם, אלביט מערכות ואורמת "הוזזו" מענף הטכנולוגיה בבורסה לתעשייה ותשתיות וחברות מענף התעשייה בבורסה, דוגמת פרוטרום, שטראוס, דלתא, סנו ואבגול, שויכו למקומן הטבעי – צריכה.

אין ספק שחלוקה זו הגיונית בהרבה מהשיטה כיום ולא פחות חשוב, עושה הבחנה ברורה בין חברות מענפי פעילות שונים.

השפעה על מדדי הבורסה

מעבר להשלכות הסיווג הסקטוריאלי על החברות והמשקיעים, גם מדדי הבורסה מושפעים מהותית מהסיווג הענפי. למרות שקיימות בארץ לא מעט חברות ציבוריות ששייכות לענפי הצריכה הבסיסית והמחזורית, כמו שטראוס, רמי לוי ושופרסל, לא קיימים מדדי צריכה של הבורסה לאור העובדה שרובן מסווגות בכלל בענפי התעשייה או המסחר והשירותים. זהו צורך חשוב, שכן מדדי צריכה מבוססים לרוב על הכלכלה המקומית, בניגוד למדדים הראשיים של הבורסה (25 ו-100), שמוטים מאוד לייצוא בשל משקלן של המניות הגדולות.

באופן דומה, יש מקום לייצר מדד תעשייה ותשתיות מקומי, שיכלול חברות כמו אלביט מערכות ואורמת (שמסווגות כ"טכנולוגיה") וגם למזג בין מדדי הטכנולוגיה והתקשורת, כפי שנעשה במדד S&P 500.

בסופו של דבר, מדדים סקטוריאליים הפכו היום לכלי משחק מרכזי בעולם המדדים וחשוב שגם בישראל תהיה למשקיעים האפשרות לפזר את כספם בין מדדי מניות ענפיים ולא להסתפק רק במדדי השוק הגדולים ובבנקים.

הפרסום נכון לתאריך 27/10/2016. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע